תגיות
Off the Derech, אשה חרדית בדיכאון, בדידות, בית יעקב, בלוג חרדי, בלוג חרדי לשעבר, בלוג חרדים, בלוג חרדית, בלוג חרדית לשעבר, בלוג יוצא בשאלה, בלוג יוצאת בשאלה, דיכאון של נשים חרדיות, דיכוי נשים חרדיות, חרדית, חרדית-לשעבר, יוצאים בשאלה, יוצאת בשאלה, ילדות, רחם, שידוך, תלבושת אחידה
חביבים דברייך מאוד,כבר הרבה מאוד זמן מאז שעצמי עשיתי המעשה. לאחרונה בלבד התחלתי לגלות עניין שברירי ביוצאים אחרים,מדברייך (לא רק) נדמה לי ששתי עמים חרדיים יש, הגברים והנשים,אני גבר.
לא יפה. סורי.
מגמתי ונותן מבט חלקי וצר.
I have been meaning to write to you for a while. I wonder – have you been watching that show about OTD – "Simanei Sheila"?
טוב, אני גבר. ולכן, בעזרת הראייה החזותית המשופרת שלי, שמתי לב לכמה דברים:
1. החיים של החרדית לא ממש מתפצלים, אלא מובלים למספר דד-אנדס שסכומם הכולל אפס.
2. החיים של החילונית מופשטים יותר, ולכן מכבדים אותה יותר. התפצלויות הקטנות האפשריות שוות לסכום 1. היא מלאה.
3. בתעמולה החרדית מציגים בפני האחר חיים מלאים. זו אשלייה, ככל הנראה.
וסחטיין על אחלה בלוג.
את מתכוונת בית יעקב, אם מקבלים אותך, נכון? כי רק בגלל שאת אשכנזיה היהת לך אופציה מובנת מאליה לבית יעקב. לעמך פרנקים החרדים מייעדים את בית מרגלית או משהו כזה.
מצד שני חייבים להודות שעשית קצת אדיאליזציה של החיים החילונים ויעודן של לא מעט נשים חילוניות ו/או מסורתיות הוא בעיקר לראות טלביזיה ולספק תעסוקה לבוטיקים ומכונים לעיצוב ציפורניים.
בתור הכללה, זאת עדיין הכללה.
היא לא מאוד מרושעת. כזאת שמעבר לביקורת מורגשת בה גם הכמיהה האמיתית לחופש.
-ואני תמיד בעד חופש.
עף הלאה.
מלכה!!!!! קרעת אותי מצחוק…..
רות, אני אוהבת את ההומור שלך. אבל ברור לך שהתרשים הזה קצת מוגזם ומתעלם מכמה גורמים קריטיים?
אבל – אני דתית לשעבר, ואני מסכימה במאה אחוז עם השורה התחתונה – בתור אשה, קודם כל את מכונת ילודה, ובעלך או החברה תמיד יהיו בעלי המילה הסופית והאחרונה, ןמשמעות החיים שלך וההתפתחות מוגבלת מאד.
מחכה כבר לכתבה נוספת!
פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » המבקר החליט? יחליט? מחליט?
פינגבק: 16. אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (חלק II) « בציציות ראשי – Fringes
http://www.holesinthenet.co.il/archives/20871
את יודעת מה, משהו מטריד אותי אצלך.
מחד, את כל הזמן אומרת כמה את שלמה עם דרכך, אין לך בעיה בכלל עם דתיים, את אפילו לא אתאיסטית או נגעלת מחרדים או עושה להכעיס ומאידך, את כל העת משתמשת בביטויים חדים, במושגים מאד מסויימים (מקווה, נשיות, מאכלים חרדיים) כאילו כל הקבס הזה עולה בך ומתבטא בדמות טקסטים שלא מניחים לך.
לא יודעת, אולי עדיף שתכתבי במפורש שזה לא שזנחת הכל מאחור, והגבול ברור אלא שהכל מטושטש ועם כל ה…סלידה? מבט בוחן מלמעלה?
את עדיין קצת שם.
שלום לך, מעריכה את התגובה!
בעניין הגבולות בין העבר לעתיד : את צודקת, לא הבהרתי את עצמי נכון.
לא הייתי מתבטאת בפומבי לולי חשתי שעדיין לא סגרתי את הנושא מבחינתי.
כן, אני שלמה עם דרכי, אני לא אתאיסטית, ואין לי בעיה עם דתיוּת, אבל אין זה סותר שמפריעה לי מעד רשימת ההתנכלויות האנושיות שמתרחשת בחברה החרדית, בעיקר נגד נשים ויוצאים/מתלבטים. יש לי בעיה עם סדר היום החרדי, ואותו אני באה לחשוף, להוקיע, ולהציע פתרונות.
אני לא רואה סתירה בין הנקודות. מה דעתך?
מעבר לכך, הבלוג הזה נוצר ע"מ להביא עוד נקודת מבט ליוצאים בשאלה, למען הזדהות והקבלה. אז כן, כמובן שאעסוק בסיבות ליציאה, בהכרחיות שבעניין עבור מתי-מעט (ולכן הקבס), ובעובדה שכולנו שפויים, וזכותינו להיקרא שפויים גם לאחר היציאה, מה שלא כל כך ברור מתוך החברה החרדית.
מקווה שהבהרתי את עמדתי. ותודה רבה על התגובה!