תגיות

, , , , , , , , , , , , , , , , ,

מעריב לנוער שלום,
פעם אחת, לפני כעשור (פאקינ-איי!) מישהי שאלה באיזשהו פורום שכוח-אל (חח) האם כדאי לה להישאר חרדית. מאחר ולא ביקשתי את רשותה לפרסם את ההודעה שלה כלשונה, להלן הנתונים ולאחר מכן תגובתי דאז.

ובכן, נתון:
> אישה חרדית בשנות ה-20 לחייה, לא נשואה – פרט חשוב מאד!
> למדה בסמינר ליטאי "נחשב"; בעלת מידות, אינטליגנטית ומוכשרת ביותר – זה לשדכנים
> חלק ממשפחתה חילונים/חוזרים בתשובה – גילוי נאות עקרוני
> לאחרונה צצו בה התחבטויות אמוניות והיא מעוניינת לחקור את האפשרויות העומדות מולה בטרם תתחייב (להליך נישואים או ליציאה)
> לבטיה העיקריים מהפן הלוגיסטי: התמודדות עם קשיי העזיבה והתחלת חיים מאפס, הסתגלות והטמעה בחברה החילונית
> לבטיה העיקריים מהפן הרגשי: קשיים נפשיים הנובעים מפרידה מוחלטת מהחברות וממעגלי התמיכה הקרובים, הבושה הכרוכה בצעד הזה וכן הפחד מכך שמדובר בצעד אין-חזור שיפגע בה אנושות נפשית, רוחנית וחברתית.
> נתונה גם פגיעה אמונית אך במינון נמוך יותר מהנ"ל כי היא לא בטוחה לגבי רמת רוחניותה ועל כן פנתה לפורום, כמובן.
> יש לה אפשרות למצוא חתן "מודרני" כלשונה ולגדל את ילדיה בסביבה חרדית שלדעתה ערכית יותר ממקבילתה החילונית
>> בשורה התחתונה: מחפשת להקל על עצמה ולהיטיב עם נפשה. לדבריה היא בוגרת מספיק כדי להתבונן מעבר להסתכלות הצרה של אנטי-דתיות של או טענות של כפייה דתית; היא אכן מוצאת שהחברה החרדית מהווה מקום נוח בס"ה.  

הערה: תגובתי מובאת כאן כלשונה למעט הגהה זריזה. לא הייתי עונה ככה היום, כי כבר 2020 ונהייתי עוד יותר יפת נפש, אבל אין לי זמן להשקיע. אך מן הראוי הוא שהמידע הנ"ל יהיה זמין בבלוג הרפאים החופר הזה כי יש לו כניסות לא מעטות ויכול להיות שזה יהיה לעזר למישהי, מתישהו, ואבוא על הברכה או הקללה, וואטאבר.

ובכן, דודה רות עונה: למה לא כדאי לה לאישה להישאר בחברה החרדית
הערה: זאת אינה הודעת הסתה. ומדובר בדעתי האישית בלבד. מתנצלת מראש.

הי, את! ברצוני לכתוב לך כאילו היית אני, בת 20, בצומת הדרכים בה הייתי. נכון, הרקעים שלנו שונים, התנאים והאפשרויות התעדכנו, אבל עדיין מדובר באישה צעירה השוקלת להמשיך לחיות כחרדית. הייתי רוצה לכתוב לך בבטחה מלאה שהכל יהיה בסדר, ואפילו יותר מכך, ובל תהססי פעמיים. הייתי אומרת לך שהאמת הפנימית שבוערת בך לא תחדל מלקדוח, שעשית את הדבר הנכון, טוב שעזבת, ובקרוב תנהלי אורח חיים נורמטיבי עבורך שיהיה נהדר ומוצלח ותהיי מאושרת לרוב. אבל זה נכון לגבי, ולגבייך – אין לי מה לומר מעבר לכמה המלצות שאשרשר כאן מיד.

בשורה התחתונה, שווה לצאת מהעולם החרדי בגלל אלפי סיבות ואחת בעיקר: החופש הרוחני, או הבחירה החופשית. אצטט כותבת אחרת בפורום (מי את, שאביא את הגאולה?) "הבחירה בחיים חילונים לא התבטאה אצלי בסרטים ובאינטרנט או בהתעדכנות מה קורה בעולם החילוני, אלא ברמה עמוקה יותר של חופש מחשבה, הבעת עמדה, התבטאות והתנהגות בהתאם למה שאני חושבת. יש לי דעות מוצקות בנושאים רבים ואין סיכוי שהייתי יכולה חיים שלמים להחזיק אותם בבטן ולהתנהג בניגוד למה שאני חושבת ומאמינה. ילדים הייתי רוצה לחנך עם ספקנות, סקרנות, הכרות עם רעיונות מדעיים, פילוסופים, חשיפה לאומנות יפה ומיומנויות ספציפיות שלא ניתן לרכוש בחברה החרדית – או שאפשר אבל זה ישים אותם במקום של שוני וחריגות ולא הייתי רוצה לעשות להם את זה."

כמה מעלות טובות למקום עלינו בתור חרדיות, ולמה הן לא כאלה מעלתיות: 
משפחתיות/שבתיות/החופש להיות אמא/עקרת בית – כל זאת אפשר לעשות גם בעולם החיצוני. תלוי בך בלבד.
מערכת קהילתית – אם את בונה לעצמך בעקביות רשת חברתית (ולאו דווקא באינטרנט) כייפית, נבונה, תורמת, מעשירה – את תשמחי ותתגאי בקהיליה הקטנה שהקמת סביבך. 
רוחניות – בכלל לא שייך לחברה החרדית. הם סתם ניכסו לעצמם.

אז הנה למה כן לעזוב את החברה החרדית:

♦ בגלל השיפוטיות
בכל חברה ישפטו אותך. אבל מימי לא נתקלתי בחברה השופטת את חבריה ואת "אויביה" (כן, כולם רוצים ברעתה) בקלות ובטבעיות ובחוסר-מודעות שכזאת. ועוד חברה הטוענת להיות למעלה מן הטבע, רוחנית ומסתפקת במועט, השופטת נערה לפי גרביה, אדם לפי כיסוי ראשו וצבע צווארונו, בוגר לפי מידת דבקותו הנראית לעין ומכשיר הנייד בידו, וילד לפי חצאית אמו. האם תרצי להנחיל לילדיך הלך מחשבה שכזה? האם תרצי לחיות בלחץ המתמיד הזה, ובידיעה שאינך שווה יותר מזוג פוזמקאות ברמת דנייר בלתי-סבירה? גם אם תתחתני עם אחד "מודרני כזה", לא תצליחי להשתחרר מהמודעות הקהילתית הזו, תמיד ימצאו דרך להיכנס לכם לתחתונים, לשפוט אתכם בלי חשבון, אפילו אתם בעצמכם, איש את רעייתו.

♦ בגלל החריגות/הבושה
מובטח לך שלעולם תרגישי חריגה בחברה החרדית. את לא נולדת ישירות לתוכה, רוחשים בך חשדות ובלבולים, וזוהי חברה שדורשת 100 אחוזי התאמה מלאים, עד לגוון הגרביים ויצרן הפלאפון. וגם לו היית מותאמת מלידה, יש בך רוח אחרת שלא תשקוט לעולם. בעולם החיצוני אין חוקים מוגדרים. יש מיני "קבוצות לחץ" שונות, שאני נוהגת לקטלג אותם לפי הלחץ החברתי הספציפי לכל מערך, ואת בוחרת לאיזה קבוצה או קבוצות להשתייך ובאיזו רמה של התחייבות. את יכולה לבחור להילחץ ע"י מערך אינטלקטואלי כלשהו; או לחבור לקבוצת צעירים/ות אקדמיים או לרוחניקים או ליוצב"שים, ועוד ועוד, וכולם נושקים לכולם, אין בידול ואין פרישות, והטוב בעינייך עשי. אבל בחברה החרדית אין בחירה, והלחץ רק מתעצם עם הזמן, והחריגות בהתאם. אין מקום לבושה בחברה החילונית. ניתן להרגיש אשם – אם אתה שמן או רזה מדי, עשיר או עני מדי, צעיר מדי, קשיש מדי, אשכנזי מדי – אבל זה לא גורם הכרחי להמשכיות החברה, אלא רגש טפילי שלומדים להתמודד, לבודד ולהתעלם ממנו (או לפתח ציניות כלפיו).

♦ בגלל המערך החברתי
חברותיך החרדיות, באם הינן חברות-אמת, לא ינטשו את הידידות במידה ותחליפי סגנון חיים. אלו שמוותרות עליך – טוב שעה אחת קודם.  יש לי כמה חברות טובות חרדיות ואנחנו מבלות יחד, מדברות ומשתפות. לא איבדתי אותן בדרך, והן מעולם לא גרמו לי להתבייש בעצמי. מחוץ לעולם החרדי, יש לי רשת חברתית ענפה ואיכותית. אני מאד גאה בכל חבר וחברה על תרומתם לקשר ועל הדרך שכולנו עושים יחד, מעשירים ותומכים אחד בשני, ברמות אלו או אחרות. חוץ מזה, החברות החרדיות שלי מתארות נתק מידידות-עבר עקב נישואים/ילדים וכו'. מערכת חברתית זה עניין דינאמי ומתפתח, ולא הייתי שוקלת להישאר חרדית רק בגלל קומץ חברות. בגילאי ה-20 קל מאוד להשתחל בחינניות לחברה הישראלית הכללית – דרך האקדמיה או דרך מקום העבודה, הצבא, מקומות בילוי שונים, ועוד.

♦ בגלל הבלבול
אם את חווה כאלה רגשות עזים – שנאה, חריגות, פחד נטישה וכו', אולי שווה לשקול האם שקיעה בחברה החרדית שווה את בריאותך הנפשית. לשיקולך – האם שמירה על קשר עם אנשים שאכפת להם יותר מאלוהים והמערכת מאשר מפרט בודד, והמשך חיי בדידות ותקיעות רוחנית – עדיפים על עצמאותך ועצמיותך והשקט הנפשי שלך? שוב, ניסחתי את זה באופן שאינו משתמע ל-2 פנים. מדבריך נשמע שאת נמצאת במצוקה הנובעת בעיקר מבלבול, אז רציתי רק לומר לך – באופן בלתי מחייב – שאני חווה שלווה עכשיו, בתור חילונית (לא שללתי ישות קוסמית, אבל גם לא אכפת לי ממנה), והשלווה הזו שווה כל רגע מחוץ למערכת. אין אשמה, אין תסכול, אין בלבול.

♦ בגלל הרוחניות
אם רוחניות חשובה לך, <וכאן אני מצזנרת את עצמי לגבי הרוחניות המזויפת והשטחית בחברה החרדית, שם זאת שמתנענעת הכי חזק ובוכה הכי הרבה לתוך הסידור הכי מרופט היא הכי רוחנית, או זאת עם הגרביים העבות ביותר או הייחוס המפואר ביותר וכהנה וכהנה> יש הרבה אופציות לחוות רוחניות, התעלות, דבקות והתלהבות מחוץ לחברה החרדית. בזכות החופש – ישנן הרבה דרכים לעשות זאת, ובעצמאות מלאה. אם את רוצה לחוות רוחניות, החרדים לא יתנו לך מענה הולם עבורך. וחבל שתגלי זאת מאוחר מדי.

♦ בגלל החינוך
כתבת כי "בעניין של חינוך האלטרנטיבה (החילונית) לא יותר טובה". החרדים מאוד נהנים לזרות רפש על מערכת החינוך החילונית. אבל מכיוון שזכיתי ליהנות משרותיהם של מערכות החינוך החרדיות והממלכתיות בארץ ובחו"ל, אני גאה לומר לך שמערכת החינוך החרדית (לבנות בארץ, לפחות) נמצאת בקאנטים, ומטרתה היא אך ורק שטיפת מוח ופס ייצור לכלות.  יש המון מוסדות חינוך בחוץ: מגוונים, מאתגרים, מעשירים ומקדמים את הילד ואת הלך מחשבתו העצמאי ואת כשרונותיו. עזבתי בעיקר בגלל מערכת החינוך הנוראית והאופציות האומללות לנשים חרדיות. מאז המצב השתפר, אבל גם לו הייתה לי האופציה עכשיו, לא הייתי מוותרת על ההיצע האקדמי החילוני, ונזהרת לא להיכלא במכללות מצונזרות, מוגבלות, ולא מפרות. (אבל אסייג ואומר שאני שמחה שהאופציות קיימות, בשביל חרדיות מאמינות).

♦ בגלל המהפכה
(נכתב ב-2011, אוקי? אין לי מושג מה קורה עכשיו) בהמשך לנקודת החינוך, נכון שניתן להבחין בסוג של מהפכה פנים-חרדית, אך האם את בטוחה שאת רוצה להשתייך למערכת נחשלת? אנשים הרואים עצמם יותר צדיקים מהשאר קיימים מאד ומעולם. החברה החרדית החליטה שהיא-היא הייצוג הבלעדי למסורת היהודית ולמוסריות. טעות בידם. כל חברה אנושית מתקדמת, מסתגלת, מתפתחת – זה בריא ונכון חברתית. התחלואים בחברה החרדית נובעים מכך שמנהיגיה משתדלים להבדיל ולשמר כמה עקרונות שלא בדיוק נאמרו על ידי משה או הסנהדרין, מסיבות אלו או אחרות. הרבה יותר בריא בעיניי לחזק ערכי-אב, להתקדם עם שאר האנושות, להתגאות במסורת, אך לא להפוך אותה לכלי הרסני ורגרסיבי. אז כן, אולי יש שינוי כלשהו, אך החידלון והאטימות נטמעו בכל היבט של החברה החרדית. למה שלא תהיי חלק מהמהפכה הבריאה בדרכך שלך?

♦ בגלל האינטימיות
אין מה לעשות – קשה לחוות אינטימיות ביקום בו תמיד יש שותף שלישי לכל מעשה. אני בטוחה וסמוכה שאלוהים לא התכוון להיכנס לחיינו במספר רבדים מביכים, ואף מתעב את העובדה שדוחפים אותו לכל מקום, מנפנפים בו כמוצא, סיבה, מסובב ומטרה וסוג של ויבראטור מנטלי.  מעבר לכך, כל התירוצים/סיפורי מופת בנושא קדושתה של נידה וסיועה לחיי הנישואים – בולשיט אחד גדול. מי שרוצה לחוות אינטימיות בריאה, יכול לווסת לבד את תדירות ואופן היחסים האינטימיים. האם את רוצה לחיות מחצית מחיי הנישואים בלי לגעת בבן-זוגך? מבלי לנשק אותו בבוקר או בערב? האם את רוצה להכניס גורם זר ליחסים שלכם, לתקוע אותו בכל פינה, ואף בתחתונייך, בגרסה של בד לבן המחפש ריריות?  את אישה, את תהיי ידידת-נפש של גבר או אישה, ואם לילדיך. ואיש (או המצאה בשם אל) אינו יכול ליטול ממך כמה זכויות מאד בסיסיות.

♦ בגלל הכבוד העצמי
שוב, בהמשך ישיר לנקודה לעיל, אבל ברצוני לחדד: בתור אישה חרדית, את חייבת לבטל את עצמיותך. יספרו לך כך וכך, וארגון 'ערכים' מעבירים סמינרים שלמים על רום מעמדה של האישה בחברה החרדית, אבל המידע מסולף, ומטרתו אחת: לגייס כמה שיותר עובדי-השם, בין אם הם מבינים את גודל ההתחייבות או בין הם מסונוורים מרוב סיסמאות וסלוגנים זוהרים, ואולי פשוט הם מחפשים דרך אחרת.  אבל בתור אישה חרדית, את רֶחֶם ומסייעת עיקרית להסדרת העברת המסורת ותו-לא. אם זה משהו שאת רואה בו כעניין המכבד את בעליו, אשרייך. באם לא – באם את רואה עצמך קודם כאדם, כאישה, כיצור תבוני וסקרני ובעלת רצון לידע, ואפילו כאדם מאמין (ולא באמונה עיוורת) – את תביני לבד שזאת לא הסיבה היחידה לקיומך. תביני לבד שלהניח דבר זה מהווה עלבון לאינטליגנציה שלך, למוסר שלך ולעצמיות שלך. רציתי לכתוב בגלל ההשפלה – אבל נראה לי יותר נכון כך.

♦ בגלל התזמון
בתור רווקה בגילאי ה-20, מצאת את הזמן האידאלי להתקדם עם חייך. אין לך התחייבויות קודמות, פרט לבינך ולבין המקום – שעליהם תחליטי לבד. שימי לב כמה אנשים נשואים מסתובבים בפורום הזה, ולצערם אינם יכולים להתקדם עקב מחויבויות שנכפו עליהם עוד לפני שעמדו על דעתם.  תחשבי לעומק ובעיקר – אל תתחתני עד שתחליטי!

♦ בגלל 120
גם אם את מאמינה בעולם הבא, שכר ועונש ושערי פנינה ומסדר כנפיים עליון, תבחני לעומק האם את מעדיפה לקום בוקר אחד, בגיל 87, ולקלוט שהעברת את רוב ימי חייך בחרדות שמא כססת ציפורנייך, קרעת נייר טואלט בשבת, רבת עם ביתך על אורך החצאית, שיקרת לעצמך, מנעת מעצמך תענוגות ולא בגלל שאסור – אלא בגלל שאין להם הכשר מְסַפֵּק. בזבזת חגים שלמים בתשישות, במקום ליהנות מיום שליו בחיק משפחתך. בזבזת שנים על מנת להילחם בקדמה, באנושיות, בהצלחה האישית שלך, בגלל שקר כלשהו שהומצא על מנת לגרום לך אשמה מכיוון שאינך נוהגת בדיוק כך או כך, או מכיוון שלא התנהלת לפי הצו האחרון של משטרת המחשבות המנוהלת בידי כמה עבדקנים נטולי כל קשר עם המציאות. את יכולה להיות דתיה, לפי הגדרתך. אבל להישאר בחברה החרדית – ממש לא מומלץ.

♦ ♦ ♦

הערה בדיעבד: וואו, ממש לא הייתי עונה ככה היום. אבל הבסיס נכון ואיתן בעיניי, אז יאללה, שיהיה זמין כאן ואולי יסייע לאי-מי.  Sorry not sorry.
הערה נוספת בדיעבד: לא התייחסתי לכמה מלבטיה – בעיקר הלוגיסטיים. אני מאמינה שאלו פתירים, שבדרך שהאדם רוצה לילך מוליכין אותו. איכשהו.
הערה אחרונה בדיעבד: לפני כחצי שנה פנה אלי מישהו וטען שהוא ומשפחתו עזבו את החברה החרדית בגלל מה שכתבתי לנערה זאת. כף הקלע, היכוני! טוב, אני מניחה שהיו גורמים נוספים, אבל בסה"כ מה שנרשם שם תאם להלך הרוח בפורום בשנה ההיא, ואם זה יהווה קטליזטור חיובי עבור אחרות.ים, מה טובו מעשיי.