17. וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ

תגיות

Off the Derech, בלוג חרדי, בלוג חרדי לשעבר, בלוג חרדים, בלוג חרדית לשעבר, בלוג יוצא בשאלה, בלוג יוצאת בשאלה, חוזרת בשאלה, חינוך חרדי, חרדי-לשעבר, חרדים, חרדית, חרדית-לשעבר, יוצאים בשאלה, יציאה בשאלה, לחזור בשאלה, למה לחזור בשאלה, למה לצאת בשאלה, לצאת בשאלה

למה כדאי לצאת בשאלה, אפילו קצת, לשחרר מעט את השלשלאות שהונחו ולא בידי האל, ואף לא על ידי שרף (אך אולי בידי שליח-מטעם-עצמו ארך-זקן). לכבוד חג החירות, מספר סיבות לחיות טוב:

האפשרות לבחור לבד בין העיקר לתפל, ולהגדיר את עולמכם מחדש ובגאון. צבע כיפה או גרביים לא יגדירו את זהותכם בעל-כורחכם, אלא בחירותיכם האינטלקטואליות והתרבותיות הגורפות, שביכולתכם רק לפתח ולהעמיק עם הזמן.

לחיות בלי רגשות אשמה מיותרים, ולהשקיע את הזמן בעשיית טוב מאשר אכילת לב. במקום להיטפל לקטנות, ולחיות באשמה מדירת-שינה עקב נייר טואלט קרוע וציפורניים כסוסות, ניתן להשקיע את הזמן בתרומה לקהילה/למדינה, או ללמוד אוריגאמי ולהתאמן במריחת לק לקשישות חביבות במועדוני פנסיונרים, לדוגמה.

האפשרות לבחור לבד את אהוביכם, מכל האנשים בעולם. ואולי האהובה היא נערה אוסטרלית בעלת ציצת שיער סגולה? ואולי האהוב הוא נער גומי ממולדובה? העולם פרוש לפניכם, רווי אהבה פוטנציאלית.

ניתן לקרוא כל דבר, לראות כל דבר, לשמוע כל דבר, ללבוש כל דבר. ליהנות בקולנוע, להחכים בתיאטרון, להתמוגג בפני הפילהרמונית. את כל זאת נתן לנו האלוהים ועוד, על מנת שנחווה עולם זה במלואו. גם אם יש עולם הבא, אין טעם להתייסר עבורו. ואם נגיע השמיימה, איך נענה לאל לשאלתו האם ראינו את שווייץ שלו, או את ברצלונה, והאם שתינו קאווה בבר העתיק בעל המרפסת המטונפת?

תמיד תוכלו להתנשק. בכל מצב, בכל שעה, אפילו ללא חשק רב, רק נגיעה קטנה כזו של "אני כאן." לא תצטרכי לטבול עצמך, לפשפש באבריך ולשלוח תחתונייך לבדיקה על מנת לחוות אינטימיות עם אהובך. לא תצטרך להפריד את מיטותיכם עם שחר, או ללכת לעבודה ללא מגעם הרך של שדי אשתך טבוע בגבך.

תוכלו לשאוף לכל אופק, וללמוד כל דבר, ולחיות בכל מקום, ללא שום התייחסות גיאוגרפית לבית הכנסת הקרוב או למקווה העירוני. תוכלו אפילו לטוס לחלל בלי לדאוג לגבי זמני התפילות. תוכלו לרוץ ערומים על החוף, וליהנות מאור השמש על עורכם היפה, בלי לדאוג מה יגידו השכנים.

לטעום את כל הטוב שבעולם – בשר בחמאה, אבוקדו בשמיטה, חלב נוכרי וביצת קינדר, דג חרב מפואר, סושי מצלופח מטוגן, סטייק מדמם וגלידה מדהימה מיד לאחריו, וחומוס בעיר העתיקה. ואיש לא יכריח אתכם לאכול מאכלים שאינם קבילים עם רצונות קיבתכם, ותמיד ניתן לבחור להיות צמחוניים, או אוכלי בשר נא, או שחוט בעודו מסומם, או אורגני.

לחיות את הדת לעומקה, ולא על שטח-הפנים שלה. לא לדשדש בהלכות דלות-אקטואליה, אלא לחגוג את המסורת ואת הזהות בכבוד, באהבה ובנוחיות. לתת לדת ממד מכובד ועז יותר, לבחור רב אחר, או רבה, לשיר ביחד עם אשתך בבית הכנסת ובארוחת שבת, לגלות את 70 פניה של התורה ולחקור מעבר.

יש עוד, ואתם מוזמנים להוסיף, אבל האם לא חטפתם כבר סכרת מכל הנ"ל? אגב, הידעתם שניתן להשתכר מאכילת חרוסת? חדש לי, אפיזודה קצת מביכה. אבל בפעם האחרת. לשנה הבאה, ידידיי, בירושלים היפה.